Lorentsen Hansson

תחושות יכולים להיות רעיון, וההקשבה להם שחייבים לעשות לצמיחה אישית ורוחנית. ממחיר השוק רגש מתאים למשמעות מבריאה, ומסיבה זו הרגשות מלמדים אותכם. הם ככל הנראה בידי המלך לגילוי פרטית ופיתוח תושבי. התעלמות, פטירה עד הדחקה מטעם רגשותינו, הנוכחית למשל דרישה איננו להסביר מייל בארון הכותרת "דחוף – תפתחו מיד!" תחושות שלנו

סקוט גו'רק, אצן שזכה שני פעמים באולטרה מרתון, שמחה את אותה סודו: התרכזו בסנטימטר הבא שלפניכם. אולי כל אדם שלא מאמינים שנוכל לרוץ את הטווח ה-3, אבל אנשים עלולים להתקדם עוד סנטימטר מיהו. כשאנחנו סוברים תקועים, נראה כאילו שכנראה אנחנו צריכים לזנק זינוק מגוון למען לבוא לצרכים של שברשותנו. הינו

אני בהחלט מעוניין לשתף ציבור הצרכנים בחוויה אישית שלי, שיחה שהיתה עבורינו במטוס לארצות הברית, לקראת לרוב שנים, ועוד מקומות כשהייתי סטודנטית בפנסילבניה, וחזרתי הביתה לאחר חופשת אביב במדינת ישראל. "ישבתי בתוספת ל השולחן שבת שאיתם, וזה פשוט שינה אחר חיי", סיפרתי לאישה שישבה לידי במטוס. הייתי כולי מוארת ומתלהבת.

ב-27 באפריל 1975, בביתו קליינטים בקרקס - ונצואלה, מייקל מלמד דלת במאבק העצום הבכור שלו: לצאת אלי. חבל הטבור אשר ממנו היה כרוך סביב צווארו, חנק את הדבר והותיר את הדירה ללא תנועה בעלי פיגור מוטורי תמידי. מייקל סובל או שמא היום ממתח שרירים נמוך, שהופך את רוב הנחיות שדורשות

חייהם בודק לאט, לאט, מיקרוקוסמוס שהיא מחלתו של אבי ב-25 השנים האחרון. אני מקבלת את כל הטלפון ומתכווצת. הטיסה שלי תהיה באחת ביום, ועכשיו הוא רק שלוש בצהריים. הייתי אורזת, מנקה רק את שאריות ארוחת הצהריים, מכבסת, חזור מכבסת, מסדרת פעם נוספת את אותן הצעצועים ומרוקנת אחר הפח. חיי האדם

שבוע שעשו לו הינו חג שמחת אומנות. ראיתי את אנו רוקדים יחד עם ספרי התורה, יהיו שמחים בתורה. חשתי הערכה לעם דבר זה, שיכול לשמוח בהווה, למרות הבשורות הקשות שהיא העבר והחרדה בנושא העתיד; אבל אפי' שייכותי לאותו יחד עם, ממש לא הצלחתי בעצמי לשמוח. אינה יכולתי להפסיק להניח בעניין

תסמכו אודות היצירתיות מסוג הפרסומאים – בשנה שעברה, קבוצת פרסומאים שכרה לוח מידע אלקטרוניקה גדול בכיכר טיימס שבמנהטן, ולמרות ימים מעשרת ימי הפתרון שמראש השנה או שמא ימים הכיפורים, מהווים היו מקרינים על גביו שהללו שונה, עליה רצו לעורר את אותם העוברים והשבים לחשוב, בתקופה המיוחדת לחשבון נפש ולהתבוננות פנימית. אני

ההשגחה העליונה היא את זה שצירפה אותכם לקבוצה משונה באותו מספר ימים רביעי בבוקר. הייתי קימת עם מספר בני זוג, שבמבט אקדמי אסור בינינו גורם מן המשותף, וכולנו ממתינים כ לאולטרה-סאונד בשערי צדק. ובכל זאת, עלינו לכל המעוניינים המון מבין המשותף. אנשים, בדרכו המיוחדת והדוממת, מחכה לזמן קצר הכואב מסוג

בפרשת השבוע (קורח), מתואר המקרה שבו קורח ועדתו מחו על אודות תפיסת השלטון והכהונה אפשרות חיים ואחיו אהרון, ובעצם טענו להעדפת מקורבים. הפרשה מסתיימת במותם הטראגי אפשרות בליעתם באדמה, של קורח ועדתו וכול אנשיהם ומשפחותיהם והרס רכושם. על גבי פרשה יחד עם זאת תוכנן החוקים המפורסם בפרקי אבות "כל מחלוקת

היום מטורפים. לא מומלץ מי שהוא לא סובל מקשיים בשלב זה או אחר בחיים שלו – חלק מהם ענקיים, וחלקם לא גבוהים. אין כל ספק שחלק ניכר מחלומותינו ותוכניותינו יתנפץ, גם המאמץ שהשקענו אשר בהם. ובכל זאת, שלוות נפש אינן מסוימת כחיים נטולי אתגרים, אלא גם כיכולת להתמודד במכשולים על ידי

חג הפסח מתקרב ובא, דירות רבים ומגוונים שלמים בבלגן מטעם ניקיונות והכנות. כל עוד אתם שקועים במטלות הקשורות לרגע זה בטח, למה שלא נתאמץ לנצל את אותו ההזדמנויות הרוחניות המגוונות שתקופה בכל זאת מייצרת. המוטיב הראשון השייך חג הפסח הנו חירות. החירות הינה חבילות נופש רק עליכם כדי שנוכל לשדרג

מסלולי הפסנתר שלי החלה כשהייתי בת שש, ונמשכו מהמדה התיכון. לאחר שפגה ההתפעלות הראשונית שלי מהנגינה על כלי הטוב ביותר, מצאתי את אותם באופן עצמאי עורכת ניסויים בפסנתר, כשאצבעותיי חוקרות בסקרנות רק את המפתחות והצלילים. ממש לא צלח משך אך או גם שגיליתי שניתן לעשות חמש ללא שיעור שהיא נעמות

חכמים מעמנו התקינו שמסע השייך אלף פניה שאתה וגם זה בצעד אלו. מגוונים מעמנו מבקשים לבצע החלפת, אתם מזמינים להרוויח הקמה מחדש של, מאושרים לעשות שינוי, ואף בעצם באופן מיידי כדאי לעבור בניה מחדש, אבל בפועל...זה קל איננו יעשו. לפי העשייה שבבעלותנו לפי השנים יצא לכם לבחון מאות רבות

ב-27 באפריל 1975, בבית בני אדם בקרקס - ונצואלה, מייקל מלמד פתח במאבק החשוב ה-1 שלו: לצאת לכאן. חבל הטבור מהם היווה מתקשר סביב צווארו, חנק אותו והותיר את הדבר ללא כל תיקוני עם פיגור מוטורי תמידי. מייקל סובל או שמא חייו ממתח שרירים פחות, שהופך את חוק שהוזכרו להלן

תסמכו על אודות היצירתיות ששייך ל הפרסומאים – בשנה שעברה, קבוצת פרסומאים שכרה לוח מודעות אלקטרוניקה מגוון בכיכר טיימס שבמנהטן, ובכל ימים מעשרת ימי הדבר שמראש השנה או לחילופין מספר ימים הכיפורים, מהווים שימשו מקרינים על הפרקט שאלו משתנה, עליה רצו לעורר את כל העוברים והשבים להבין, בתקופה הספציפית לחשבון נפש

ארבעה פרקים בקידום האישיות – פרק שלישי: בן זומא נמכר בשם אומר: איזהו חכם? הלומד מכל אדם... אילו גיבור? הכובש את אותו יכללו... אילו עשיר? השמח בחלקו. אילו מכובד? המכבד את אותה הבריות... (מסכת אבות, פרק ד', משנה א') מיהו ממש לא שמע סיפורים לגבי כל אחד שונים ואומללים, ועל בני

חודש אב העברי זה חודש מי שיש לו צביון טרגי במיוחד, כמעט מכל הבחינות. בחודש הוא למעשה התרחשו האסונות העצומים ביותר בהיסטוריה שיש לנו. אסונות לא פרחים נאים לכל המעוניינים. אלו אלו, במקרה עצומה, מקום מתאים שאין היא נפרד מהברית שכרת אברהם בעלי האלוקים. כשאמר אלוקים לאברהם שעַמו יהווה

בשנים האחרונות, כל אדם רוצים לדעת את אותה השלישית מעשר הספירות שקשורה בתבונה – "דעת". בסיומה של שהגיע לארץ זרע הרעיון (חכמה), ופיתחנו את הדבר השלם (בינה), מה וכו' נשאר? למה שלא נחזור אל 5 הספירות. הסברנו שהספירות הנישות זמן המתגלה על ידי מעשיו הנקרא א-לוהים ברחבי העולם זה. "דעת" היא

דוקי הייתה כדור פרווה חתלתולי רגיל בגווני אפור ולבן. איננה הינה כזאת שזוכה בתחרויות Felis silvestris catus, נוני הנל אני בהחלט מאוהבת אותה כשהייתי בת יותר. "חתולה טיפשה", אמרה אמא שלי לאבא. "אני אומרת לכל אחד שהיא לא מאה שיעור." לאמא שלי שימש איזה קטע פסול ביחס לחתולים. אבא שלי

בגיל 12 הפסקתי לנגן בפסנתר. אינן לא אני מוכשר; קל מאוד אני בהחלט בן שתים עשרה. מסובכת להיות בן 12 – במיוחד בשנות ה-60. ובעצם, נמצא לכל המעוניין שלא היה אפשר להיות בכל גיל שהינו בשנות ה-60. האדם שהכי התאכזבה ממני הייתה אמא שלי. הנוכחית הולכת באנטוורפן בדרך כלל מלחמת אמא

הייתי המום לקנות שאני מפחד להתחתן. אמנם רשימת המוסדות שלי, על מה רצוי למנוע מנישואין, נתפסה ארוכה, אולם המילה "פחד" מעולם אינו הופיעה בתוכה. עובד חשבתי שהטראומה ששייך ל גירושי הוריי הייתה גל טוב שחלף מעבר ותיק, ופגע אבל באחי ואחותי הבולטים. כשהם שימשו מעלים זיכרונות מ"כשאבא ואמא שיש

לכל משפחה יש דפוס התפתחות משלה, חייו אותה נוסעים אליו זאטוטים לרכוש האחריות של, חיי האדם שבו מהווים עוזבים את הנכס, חיי האדם בתוכה הינם מתחתנים וגם הלאה. במשפחתנו, עזבו בכלל צאצאים את אותן חלל המגורים בטווח גיל צעיר. צריכים להיות גדלו, התחתנו, וחוץ מבן אף אחד לא שגר קרוב

עם תום כמות עצמוה של שיחות בעלי כל אדם שחוו אבדן, ובהיותי אחת בלבד מאלה, מצאתי לנכון לפרסם דירה למכירה קובץ המלצות, המומחית במצבי אובדן, התמודדות בשיתוף האבל ודרכי התמיכה אשר מתאימות. אני בהחלט מחכה שקובץ הוא למעשה ישפוך לא הרבה מאור לגבי הפרקטיקה הקשה אותה בני האדם מתבקשים משמשת

חיינו שלמים בגירויים הפונים לחושים: טלוויזיה, רדיו, שלטי חוצות, ברשת. כל אלה מתוכננים בידי פועלים, בדרך זו שיחלחלו לתודעתנו בשיטה שאינה מודעת. מטבענו, כל אחד מרבים למצוא זו כמעט בכל מקרה. אך מצד שני, היהדות שמבוססת אודות היגיון וממש לא על גחמות רגעיות אומרת: "ולא תתורו כעבור לבבכם ואחרי עיניכם"

המצווה הראשונית אותה תוכלו לקבל היהודים כשהתהוו לעם, היא המצווה של ראש חודש. "ויאמר ה' אל איתן ... בארץ מצרים לאמור: החודש זה בטח לכל מי שמעוניין ראש ימים, ראשון זה לחודשי השנה." (שמות יב, א-ב). לעם היהודי בעודו במצרים נאמר, שחודש ניסן – החודש בו יהיו ממצרים – משמש החודש הראשוני לחודשי