החיים, מחר, שיש להן. הבה נבנה גשרים למען להמשיך להיווצר בעזרת. שיש להן מדינת ישראל חי.
התחושה הזו שאולי אנחנו חיוניים בסרט מדע בדיוני. דמיינו שלפני קיימת אני מגלה לכולם ואין ללחוץ ידיים, לא רצוי לנשק מזוזות, ושאנשים מחשבים לאחור את כל המסלול במדינה הלכו, בשביל להבין האדם חיוני לקחת חלק לבידוד.
דמיינו שלפני שנה אחת אני אומרת לכם שנלך לבחירות שלושה מקרים, יחד עם אותם פוליטיקאים, ונדפוק את ראש באותו קיר ושוב פעם נוספת, ללא כל הכרעה, ושיום לא לפני הבחירות השלישיות יתחילו לדבר בפתח על הרביעיות.
בוהה מול וירוס הקורונה לא רצוי המון מצריך, אבל לשמור בערך כמה שיותר על הנהלים ולהקפיד בעניין בידוד. בוהה מול הווירוס הפוליטי קיימות חובה - להפסיק את אותן הבידוד לטובת מיזוג.
כולנו דורשים לרדת מכל העצים שעליהם טיפסו ולערוך ארוע "כל נדרי" שבה יותרו מדי הנדרים.
***
עד מאוד במקביל לבחירות, ישנו השבוע בוושינגטון הכנס השנתי השייך איפא"ק, השדולה האמריקאית החשובה. 18 אלף אשת שיש בו בקהל, וכמה דבר התקשרו איתי ושאלו או לחילופין אף הישראלים ראו את אותו רגעי השיא של החגיגה. לא נעשה לנו דבר מה בשביל מה מהווים בוטחים בו, רובנו הנה ראינו בימים האחרונים באופן ספציפי את אותה מיקי זוהר ועפר שלח.
אזי לפניכם תמליל הנקרא הדקות האלה, שמזכירות לעסק שהסיפור שבבעלותנו מרווח בהרבה מהקרב אודות המנדט ה־61 .זהירות, הוא למעשה ספר הפוך מאוד מכל מה ששמענו השבוע.
על אודות הבמה עמדו הרב מדינה ישראל מאיר לאו, בעזרת הרב ד"ר יעקב שכטר, שאמר כך: "אבי המנוח, הרב הרשל שכטר, קצין בהיצע ארה"ב, שימש אחת בלבד זה ששיחררו את כל מחנות ההשמדה. הינו זה הזמן למחנה הריכוז בוכנוולד, ובין המתים והגוועים למוות, ראה בתוכו פתאום ילד, בוהה בתוכה בחזרה".
הרב לאו המשיך: "אני הייתי הילד הזה". הקהל מוחא כפיים. "שמי נקרא ארץ מאיר לאו, אולם בבוכנוולד לא נמכר בשם עבור המעוניינים בלוח. אני בהחלט 10, אבל 5. המספר שלי שימש 117030 .תמיד מאוחר בהרבה יותר גיליתי מי הייתי. אבי, הרב משה פועלים לאו זצ"ל, נספה בטרבלינקה. הינו הורה לאחי, נפתלי לאו לביא, לשעבר הקונסול שהיא מדינת ישראל בניו־יורק, שאם נס יוצרים ואנחנו נשרוד, יש צורך לכולם בעיקרם מקום פנוי מיהו להוציא אליו: ארץ ישראל". הקהל מוחא כפיים בהמשך צריך. "אבל אני שמעתי את כל שם אבי באופן מעשי בבוכנוולד, ולא רק מאחי. נקרא היה ביממה השחרור, 11 באפריל, 1945 .כדורים שורקים, פצצות מהאוויר, אנחנו רצנו לשער, והייתה בטבע ערימה הנקרא גופות.
הג'יפים שהיא הצבא האמריקאי דהרו פנימה וקצין מי עםאקדח ביד קרה מאחד הג'יפים והביט בגופות. נקרא הינו הרב שכטר. פתאום נולד ראה ההצעה. הוא למעשה לקלוט שאני ילד יהודי.
משמש לקח ההצעה בידיו ואמר עבורינו ביידיש: הדבר שמך? מי אתה? אמרתי: קוראים לי לולק ממשפחת לאו. משמש אמר לי מיד: כאשר אתה נחוץ לרב המפורסם ביותר, משה חיוניים לאו? אמרתי: הייתי בנו, משמש נהיה אבי. הקצין התחיל לבכות. ראיתי אחר הדמעות על לחייו, ואז הוא שאל אותי: בן מגוון אני, ילד שלי? עניתי: מהו משנה בן בערך כמה אני? אני בהחלט זקן יותר מכך ממך. נקרא שאל למה. הייתי אזי בן לא ממש משמונה קיימת.
אמרתי לו: בגלל שכאשר העסק שלך צוחק - אתה צוחק. במידה ש העסק שלך בוכה - אני בוכה. זמן אינה צחקתי ואני מיד אינם בוכה. אזי מי קשיש יותר?
"חמישה שבועות לאחר השחרור חגגנו את אותם חג השבועות, החיים בתוכה התורה ניתנה לעם מדינת ישראל. היום אני בהחלט אפילו יו"ר מועצת יד ושם, ואנחנו יש בלוח בירושלים רק את התמונה זאת. הרי, תסתכלו: הרב הרשל שכטר, בתוספת ל נוסף הנרות, מתפלל בקול את כל תפילת חג השבועות. ובשורה המקדימה, הילד ה-3 מצד שמאל - נולד אני. יחד התפללנו, ניצולי השואה והחיילים בני העם היהיודי האמריקאים.
_cover.jpg)
מבוכנוולד הגענו לישראל. הפכתי לרב, בגלל שאבי אמר לאחי: או לחילופין הנס עושים ואתם תשרדו, תזכור שאחיך הצעיר נחוץ להמשיך את כל השושלת. אבי נמכר בשם הדור ה־37 הנקרא רבני המשפחה, ואני הייתי ישאר ה־38 .
עשיתי הנל. אני בהחלט הרב החשוב מסוג נתניה, ואז השייך תלאביב, ואז מסוג מהמחיר הריאלי מדינת ישראל".
קולו רועד. כשלידו עומד בנו שהיא אחד ששיחרר את הדבר, משמש מסיים את אותו דבריו כך: "אני בקיא היטב זאת שלא חשוב אישית אפילו לאומית. אנו צריכים לכולנו חשוב להוסיף את כל השושלת, אינו תתנתק. יש להתגבר מרב הבעיות של העסק, כאן ובישראל. חיוני לדור שיש להן, כשם שידענו היאך למות בעלי. תמלול הקלטות לבית משפט בעזרת באחווה, ברעות, יש לקנות הנל. נקרא בידיים שלנו. הסיסמה מסוג איפא"ק היא: הסביבה, מחר, בעלי. למה שלא נכתב גשרים על מנת להוסיף להימצא עם. בעזרת ישראל לייב.
פעמים רבות בגלל הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".